For all of you Yeul Sachir folks who need to do a Teum Mas (coordination of income tax) Here is a great explanation

For all of you Yeul Sachir folks who need to do a Teum Mas (coordination of income tax) Here is a great explanation.

A Tium Mas (coordination of income tax) is the authorization by Mas Hachnasa (the Income Tax Authority) to one or more employers as to how much income tax is to be withheld by each from the employee's salaries. When an individual earns a salary from more than one source, it becomes necessary to obtain a Tium Mas in order to ensure that the proper tax will be withheld in total from all salaries.

In the absence of a Tium Mas, an employer who knows that an employee receives a salary from another employer is required to withhold income tax at the highest income tax rate. Alternatively, if too little tax is taken, penalties may accrue.

Individuals can now obtain a Tium Mas online at: https://www.shaam.gov.il/shteummas

The employee must include the employers’ names, addresses and Tik Nikuyim (employer file number for Mas Hachnasa and Bituach Leumi). Yeul Sachir Tik Nikuyim number is: 943121939

The following sources are counted as monthly income:

1. Wages
2. Certain types of pensions

3. Payments received for certain services such as lecturing. In addition, the total of all such income must be less than 188,544 NIS per month.

When trying to obtain a Tium Mas online, the individual will need to provide information regarding all sources of such income including each employer's payroll tax number (מספר תיק ניכויים) and the approximate amount of annual income expected to be earned from each employer. In addition, the employee will be asked to provide certain personal information including one of the following:

1. Israeli passport number

2. Israeli drivers’ license number

3. Car registration number

After finishing the process successfully, it will be necessary to print a proforma Tium Mas showing how much tax (as a percentage or as an amount) is to be withheld by each employer. An official Tium Mas will then be received by mail within a week or two. The official Tium Mas should be given to each employer in order for the employer to properly withhold income tax from the salary being paid.

For a list of Mas Hachnasa (Income Tax Authority) branch offices, please see: Income Tax Offices.

Thank you to Shimon Galitzer and Associates for their assistance: http://www.galitzercpa.com/

Thanks from Yeul Sachir

How to register for Yeul Sachir:

 How to register for Yeul Sachir:

For a one time invoice issue at Yeul Sachir:
1) Download the 101 tax form from our web site. Fill it out and sent it to us by fax or e-mail.

2) Download the contract from our web site. Fill it out and sent it to us by fax or e-mail.
3) Send us a clear copy of your Identification Card.



For full time services at Yeul Sachir:
1) Download the 101 tax form from our web site.

2) Download the contract from our web site.
3) Make a clear copy of your Identification Card.

4) Arrange a meeting with us in Jerusalem or Tel Aviv to register. We believe that personal contact with our clients at Yeul Sachir can improve our service and answer your questions more effectively, that way you get to know us better. This is a one time meeting, after that you can contact us by e-mail or phone. Of course feel free to visit our office.
5) Now go out and look for business.

About Yeul Sachir

Yeul Sachir LTD is a group of professionals in Israel that includes economists, accountants, actuaries, and consultants. The group operates in three major fields:

Yeul Sachir full financial solution for freelancers who wish to enjoy the advantages of two worlds: on one hand they are working as a self employed, being their own supervisors and they keep their customers for themselves alone. And on the other hand they have the peace of mind, lack of bureaucracy and social benefits that are part of the working as a salaried employee.

Complete solutions for a variety of needs of customers from the private and public sectors. The unique structure of the group as a “flat organization” (minimum overheads and maximum productivity) enables Yeul Sachir Israel to supply comprehensive solutions for a worthwhile price.

A large variety of consulting, planning and insurance services for salaried workers, self employed and for organizations & public customers.

סקירה כלכלית אוגוסט 2011

כבר לא AAA איך זה שכוכב אחד קטן מעז?

בחודש אפריל התראיין שר האוצר האמריקאי, טימותי גייטנר, לפוקס ניוז וטען כי "אין סיכון" שארה"ב תאבד את דירוג ה-AAA המושלם שלה.


אך סוכנות הדירוג S&P כנראה לא ראתה את הראיון הזה והמשיכה להזהיר כי היא עשויה להוריד את הדירוג אם הממשל לא יקצץ 4 טריליון דולר מהתקציב. גייטנר מצידו כנראה לא שמע את ההמלצות של S&P והממשל קיצץ רק 2.4 טריליון דולר. כשהגיע יום הדין והאוצר הציץ לדו"ח של S&P לפני פרסומו לציבור הוא טען ש-S&P עשתה טעות מתמטית של 2 טריליון דולר בחישוב. S&P הלכה לבדוק, ודחתה במספר שעות את פרסום הדו"ח. למרות שכנראה האוצר צדק, החליטה S&P שה-2 טריליון האלה לא משנים את ההחלטה וביום שישי, ה-5 באוגוסט, בשעה 20:00 (שעון ארה"ב) פרסמה כי החוב האמריקאי כבר אינו יכול להיתפס כחוב ללא סיכון. כך הסתיימו להן 70 שנה של דרוג מושלם – יהי זכרו ברוך!


עוד בשנת 1994 אמר תומס פרידמן ש"קיימות שתי מעצמות על בעולם, ארה"ב וסוכנות הדירוג מודיס', ואני לא יודע מי מהן חזקה יותר". היום, 17 שנה מאוחר יותר, נראה לי שהתשובה מתחילה להיות לו ברורה יותר:

כמה מהחששות העיקריים בעקבות הפחתת הדירוג והגורמים המרגיעים:
חשש אמיתי להחזר החוב האמריקאי- האם המשקיעים יפחדו שארה"ב לא תוכל להחזיר את החוב וימכרו את האג"ח האמריקאית (במיוחד סין). בכלל לא בטוח. דירוג החוב לא הופחת בגלל רמת חוב המחייבת דירוג אשראי נמוך. למרות שיחס החוב לתוצר גבוה (כ-99%) ולמרות הגרעון הגדול, נטל החוב על התקציב האמריקאי הוא רק 6%, מה שיכול עדיין להותיר לה דירוג מושלם של AAA. אלא שהקושי הפוליטי שהתגלה בחודש האחרון כשהממשל האמריקאי לא הצליח להסכים על קיצוץ תקציבי היה הגורם שבגינו החליטה לבסוף S&P להוריד את הדירוג. כלומר, המשקיעים לא בהכרח יסכימו עם ההחלטה של S&P ולהערכתי רובם אכן לא יסכימו ויישארו עם החזקותיהם. כמו כן, אל תשכחו שבאותה צורה שארה"ב איבדה את דירוג האשראי שלה היא גם יכולה להשיג אותו בחזרה, ויש לא מעט דוגמאות של מדינות וחברות שהצליחו להחזיר את ה-AAA האבוד.


כלכלן חתן פרס נובל, פול קרוגמן, התרעם אתמול על השיקולים של S&P (שהויכוח הפוליטי כעת מאותת על המדיניות בעתיד) ואמר: "על מה הם בכלל חשבו ב-S&P? אפשר להניח שיש תיאוריה כלשהי שריסון כעת הוא אינדיקטור למדיניות בעתיד – אך אין שום סיבה להאמין לתיאוריה הזו. ל-S&P לבטח אין שום סמכות לערוך שיפוט פוליטי מעורפל שכזה". בכלל, כמעט כל הפרשנויות הכלכליות בעולם הן נגד ההחלטה של s&p, כך שלא אתפלא אם יחליטו להכריז עליהם כארגון תומך טרור. יש אפילו כאלה שדורשים לחקור אם עובדים ב-s&p לקחו פוזיציות בתיקים האישיים שלהם על האג"ח האמריקאי.


פגיעה בביטחונות לבנקים- בנק ההשקעות מורגן סטנלי מעריך כי 4 טריליון דולר של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות משמשות כבטחונות ללווים כגון בנקים ונגזרות אשראי. זה אומנם מספר גדול אך מכיוון שמדובר בהפחתת דירוג רק ע"י סוכנות דרוג אשראי אחת (מתוך 3) לא צפויה להיות לכך השפעה משמעותית על אותם בטחונות. שתי סוכנויות הדירוג האחרות (מודיס' ופיץ) עשויות לישר קו עם S&P, אך רק בשבוע שעבר אשררה סוכנות הדירוג מודיס' את הדירוג המושלם של ארה"ב (למרות תחזית שלילית) ובנוסף, עבורן הפחתת דירוג תהיה קשה יותר.

אילוץ מכירת אג"ח ע"י קרנות כספיות (Money market)- קרנות השקעה רבות מחויבות עפ"י תשקיפיהן להחזיק רק אג"ח בדרוג מושלם, רובן הן קרנות כספיות המחזיקות 1.3 טריליון דולר של אג"ח אמריקאי או נגזרותיו. כעת קיים חשש שיאלצו לפדות סכומי עתק. אלא שכמעט כל האפיקים הללו, שמחויבים להחזיק דירוג מושלם (כולל קרנות כספיות), מחזיקים חוב לזמן קצר. דירוג החוב שהופחת הוא החוב הארוך של ארה"ב, הקצר נשאר מושלם, כך שהבעיה הזאת כמעט ולא קיימת.

פגיעה בערבויות- אנו מכירים מקרוב את הדוגמה של האג"ח שהנפיקה ממשלת ישראל בערבות אמריקאית, כשרק בשבוע שעבר הזכירה לנו S&P כי דירוג האשראי של אגרות החוב הללו עלול להיפגע אף הוא אם יופחת הדירוג האמריקאי. כמו האג"ח הישראליות הללו, ישנן הלוואות רבות, במיוחד בארה"ב, בניהן חובות סוכנויות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק והלוואות לסטודנטים שארה"ב ערבה להן. אלא ש S&P לא הורידה באופן אוטומטי את דירוגי האשראי של החובות המגובים ע"י ממשלת ארה"ב ואמרה כי צריכה עוד לחשוב על זה ושתחזיר תשובה ביום שני.

 "אם בארזים נפלה שלהבת"- איך יכול להיות שארה"ב תהיה בעלת דירוג אשראי נמוך יותר משל צרפת למשל? או מה יקרה לדירוגי האשראי של החברות האמריקאיות שמדורגות AAA, האם כל תפיסת הסיכון בעולם משתנה? התפיסה הזאת, כי סיכון מדינה חייב להיות נמוך מסיכוני החברות הפועלות בה, מתקשה להחזיק מים במקרים של חברות גלובאליות וכן בשל הקושי הפוליטי של מדינות לגלגל את חובותיהן על החברות (ראו המקרה ביוון). לא נראה כי S&P תשנה את כל מודל דרוג האשראי בעולם. ובכלל בארה"ב, שלאחר משבר הסאב-פריים, כבר אין כמעט חברות שמדורגות AAA.

שוק ההון והורדת הדירוג המשקיעים באג"ח ממשלתי אמריקאי אומנם קיבלו את הסטירה שלהם בהורדת דירוג האשראי, אך במידה מסוימת הם כבר התכוננו לה, כך לפחות הראו העליות האחרונות בפרמיות הסיכון שהם דרשו (CDS). הורדת הדירוג סביר שתמשוך עוד את פרמיית הסיכון לעלייה, אך היא תעשה עוד כמה דברים שיכולים להשפיע על שוק ההון אפילו יותר. כתוצאה מצפירת האזהרה של S&P סביר שיתקשה יותר הממשל להפעיל תמריצים פיסקלים נוספים לעידוד הכלכלה או אפילו ישקול קיצוץ נוסף בתקציב או העלאת מיסים, המשמעות של אלה היא האטה נוספת ופגיעה ברווחי החברות ולכן סביר שנראה בשל ההחלטה ירידה נוספת בשוק המניות. בנוסף, אם בעקבות החשש להאטה ואי הוודאות יתגברו הציפיות לדחייה נוספת במועד העלאת הריבית בארה"ב, מה שסביר שיקרה, אז למרות שפרמיות הסיכון יעלו מעט תגבר עליה השפעתה של דחיית העלאת הריבית ולכן סביר שנמשיך לראות את התשואות על אג"ח אמריקאיות יורדות. מי שעוד צפוי להיפגע הוא הדולר, הן מהציפיות לדחיית מועד העלאת הריבית והן מציפיות לירידה בפעילות הכלכלית בארה"ב. עם זאת, נזכיר כי חלק גדול מההשפעות אלה כבר גולמו לפני ההודעה ולכן ההשפעות של הפחתת הדירוג לא צפויות להיות משמעותיות מידי ואולי להיבלע בנושאים הכלכליים האחרים:
 

ברקע להפחתת הדירוג האמריקאי נמצאת הכלכלה העולמית בתקופה תנודתית, משבר החובות באירופה מתרחב, הבנק המרכזי באירופה חוזר לרכוש אג"ח ממשלתיות ומעורר את המתים, נתוני המאקרו בארה"ב מצביעים על האטה (ולא על חזרה למיתון), אך לעומתם רווחיות החברות ממשיכה להיות גבוהה. זהו מצב הפוך ממה שהיה במשבר הסאב-פריים, אז לב המשבר היה בסקטור הפרטי ובמיוחד בענף הבנקאות וכעת לב המשבר (אם זה בכלל משבר) הוא בעיקר בסקטור הממשלתי. כלומר, לא צריך כעת באופן אוטומטי למכור מניות, ובמיוחד לא כשמחירי המניות הוגנים ביותר ועדיין אטרקטיביים מאד ביחס לאפיקי ההשקעה האלטרנטיביים, ובראשם התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתי. מדד ת"א 100 ירד מאז אמצע חודש ינואר ב-16% ולמעשה כבר מגלם סיכוי לא קטן לחזרה למשבר. כעת ההחלטה למשקיעים במניות לא צריכה להיות אם לדעתם תהיה האטה או התרחבות מהירה אלא אם תהיה האטה או משבר.

 

ייעול שכיר פיננסים ואמיר כהנוביץ כלכלן ראשי כלל פיננסים.

סקירה כלכלית מאי 2011

בסין פורסם הבוקר כי האינפלציה בשנה האחרונה ירדה מעט ל-5.3%, אך עדיין כל ערך מעל 5% ילחץ על קובעי המדיניות שם לעלות את הריבית, מה שיגרור להתחזקות המטבע המקומי ויקשה על הכלכלה הסינית (שוק המניות הסיני יורד הבוקר). בשוק המט"ח נחלש היורו מול רוב המטבעות המובילים לאחר שגבר החשש שמנהיגי אירופה לא יסכימו להציע סיוע נוסף ליוון (ראו הרחבה). מחירי הסחורות מתמתנים הבוקר לאחר העליות של היומיים האחרונים כתיקון לקריסה בשבוע שעבר (ראו הרחבה). הזינוק החד ביותר מסוף השבוע נרשם בחיטה.



מה קרה מסוף השבוע שעבר ועד היום – מישרים קו
נתונים טובים מהצפוי בשוק העבודה האמריקאי מיום שישי עודדו את המשקיעים והתחילו את העליות, בלט נתון המשרות החדשות בסקטור הפרטי שטיפס ל-268 אלף, לעומת ציפיות לתוספת של 200 אלף משרות, תמכו בעליות דו"חותיהן הטובים של החברות, מהן בלטו בואינג ותאגיד המזון קראפט והערכות כי מנהיגי אירופה יפגשו בלוקסמבורג בכדי למצוא פיתרון לבעיית החוב היווני. ביום שני המשיכו מדדי המניות בעולם לעלות לאחר שמחירי הסחורות החלו לעלות לאחר שנפלו שבוע קודם בשיעור החד ביותר מאז 2008 (ראו הרחבה) ואותתו שהפעילות הכלכלית בעולם ערה, וברקע להמשך פרסומי דו"חות טובים לחברות (בניהן בלטה מקדונלדס). ביום שלישי (אתמול) נהנו השווקים מהמשך עליות על רקע עליה במספר המיזוגים והרכישות (של חברות) מה שאותת כי החברות אופטימיות לגבי מצב הכלכלה ומרגישות נוח להתרחב. הבוקר המשך עליות מתונות באסיה ואירופה בהמשך לעליית מחירי הסחורות והמשך פרסומי דוחו"ת טובים.


היום יפורסמו בארה"ב נתון הגרעון במאזן המסחרי, שצפוי שהתרחב מ-45.8 מיליארד דולר ל-47 מיליארד, זאת על רקע העלייה במחיר הנפט שגדיל את ההוצאות האמריקאיות. בזמן שבישראל בוכים ומקטרים על מחיר הדלק האמריקאים במקום לצאת להפגנות יוצאים להילחם:


הכבוד המזרחי? תנסו הכבוד האמריקאי!
לאחר שהאמריקאים הוציאו יותר מטריליון דולר על יציאה למלחמה בטאליבן, גם לאחר שהבינו שלא מדובר בעניין של הכרעה, הם עדיין נשארו באפגניסטן כמעט עשור. כשהסיבה העיקרית לכך הייתה הרצון לסגור חשבון "כבוד" עם הטרוריסט בן לאדן. לכן, מהיום אמרו "הכבוד האמריקאי", הם קנו את הטייטל בהרבה מאד כסף. ועוד נקודה מטרידה, נניח שהוציאו טריליון דולר כדי לחסל מישהו, בסדר, זכותם, אבל אם אני הייתי משלם כ"כ הרבה הייתי לפחות מצפה לראות גופה. מינימום של בקשה. אבל במחשבה שנייה, בשביל עם שמוציא 100 דולר על שקית בוץ מים המלח כנראה שטריליון לחיסול זה מחיר הגיוני. נקודה נוספת: שמתם בטח לב שהאמריקאים אנשים מאד טובים ומאד מתעניינים בזכויות אדם. לכן הם יצאו להגן על העם הלובי, על העם העיראקי כשרק במקרה היה שם גם חשש לאספקת הנפט. גם רק במקרה הם שכחו לצאת להגן על העם הסורי או על זכויות האדם באפריקה. ונקודה אחרונה: לאחר אסון התאומים הייתם אולי מצפים שהאמריקאים יצאו למלחמה בערב הסעודית, בכל זאת, 14 מתוך 19 הטרוריסטים באו משם, אלא שמשום מה הם התבלבלו ובחרו לתקוף את אפגניסטן, שם רק במקרה הם מצאו מלא מחצבים. אבל לזכותם יאמר שהם אף פעם לא הכחישו שהם קפיטליסטים.


יוון שלי, מכורה שלי, ארץ נוי אביונה
התשואה על אג"ח יוונית לשנתיים זינקה הבוקר לשיא של 23.7%, לאחר שסוכנות הדירוג S&P הפחיתה את הדירוג שלה ל-B ולאחר שהמשקיעים הבינו שאין כמעט זיכוי לראות את כל הכסף שלהם ממנה. אם נראה לכם שמישהו יכול להחזיר חוב עם ריבית של 23.7% אתם כנראה עברתם שטיפת מוח ע"י חוצנים או חוצניות (אין יותר אפשרויות). ברור שהם לא יחזירו את כל הכסף. הסיכוי היחיד הוא שהחברים שלהם באירופה ימשיכו לעזור, לאחר שכבר העבירו בשנה שעברה (יחד עם קרן המטבע) הלוואה של 110 מיליארד יורו. ביום שישי נפגשו מנהיגי אירופה בלוקסמבורג לנסות למצוא פתרון ליוון, אך לא יצא מזה יותר מידי.

גם בנק ישראל וגם משרד האוצר לא רואים בועת נדל"ן בישראל:
בנק ישראל לא טען בשום מקרה באופן רשמי כי להערכתו קיימת בועת נדל"ן בישראל. אלא שבנק ישראל משחק ברמזים. למשל, מהפרוטוקולים של החלטת ריבית אפריל עלה כי בנק ישראל רואה "חשש ליציבות הפיננסית במידה ובעתיד ירדו מחירי הדירות באופן חד, נוכח הגידול הניכר באשראי לדיור, אף על פי שמדובר בתרחיש שהסיכויים להתממשותו נמוכים". כלומר, בנק ישראל אומר כאן אקסיומה, ברור שאם המחירים ירדו בחדות זה עלול לעלות סיכון. דווקא החלק של "תרחיש שהסיכויים להתממשותו נמוכים" הוא לב העניין שמשמעותו למעשה שבנק ישראל לא מזהה בועה. ההערכה דומה עלתה גם מהבדיקות האחרונות שערך הבנק ומכל מחקריו האחרונים בו הוא שב וטען שהוא לא יכול להוכיח כי קיימת בועה. גם בעדותו של פישר בועדת הכספים בתחילת החודש הוא לא טען כי קיימת בועה אלא ש"אם תתפוצץ כאן בועת נדל"ן - נהיה בבעיה גדולה כמו ארה"ב ואירלנד"- עוד אקסיומה שאי אפשר להסיק ממנה כלום. כלומר בנק ישראל נוקט בצעדים לקירור בועת נדל"ן כשהוא בכלל לא טוען לקיומה. הפעולות שדומות להליכה עם קסדה במרכז ת"א אומנם נראות בטוחות, אך יש להן עלות בדמות של נטל והגבלות על הציבור, פגיעה בחופש ופגיעה ביעילות הכלכלית.
לבנק ישראל מצידו יש את כל הסיבות להיות מוטה לחומרה ולהגזים, הוא מגן על עצמו ועל נושאי המשרה בו מביקורת עתידית ("אבל הזהרנו"), הוא מצליח להסיט כך מהביקורת על המדיניות המוניטרית המרחיבה שלו (שמאד יתכן הייתה מוגזמת) והוא מנסה אולי לקרר מעט את המחירים כדי לעמוד ביעד יציבות המחירים שלו.


אפילו נציגי משרד האוצר בועדת הכספים החודש טענו שלא מדובר בבועה אלא בעליית מחירים כלכלית שנובעת מהריבית הנמוכה במשק. אבל מי מקשיב להם, אין דבר פחות פופולארי היום מלטעון שאין בועה. בסקירות האחרונות הסברתי למה גם אנחנו לא רואים סבירות גבוהה לבועה.


להתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח כנראה אין תועלת
במחקר שפרסמה בשבוע שעבר קרן המטבע העולמית נבדקה העלות והתועלת שבהתערבות בנקים מרכזיים בשוק המט"ח בדגש על מדינות דרום אמריקה. מהמחקר עולה כי אפקטיביות מדיניות ההתערבות מוגבלת ונשארת במחלוקת. התועלת שבהתערבות נאמדה בהפחתה של 0.3% בתיסוף המטבע על כל התערבות חד פעמית של 0.1% תוצר, שהייתה ההתערבות הממוצעת בדרום אמריקה בשנים 2004-2010. מנגד עלויות ההתערבות הן משמעותיות בעיקר ככל שההתערבות נעשית בשלב מוקדם בתיסוף שכן ככל שמחיר המטבע עולה, גובר תמחור היתר שלו ויעילות ההתערבות בשוק גוברת. קרן המטבע ממליצה לתבל את ההתערבות בצעדים מאקרו יציבותיים להקטנת החופש של תנועות ההון, ובכך להקטין את העלויות ולשפר את יעילות ההתערבות.


הולכים לייעוץ זוגי
החתונה הייתה רק לפני שנתיים, היינו מאושרים, יש לנו תמונות מדהימות של שנינו נכנסים לחופה רכובים על שור ובירח הדבש מחובקים עם השלט של וול-סטריט. בסלון הורדנו ציור שמן מקורי של רמברנדט כדי לתלות רפרודוקציה מוגדלת של שלושת אגרות החוב האהובות עלינו ואף קראנו לבננו הבכור - מני (מזל שלא נולדה בת). אבל ככל שעבר הזמן התחילו גם הבעיות, נתוני המאקרו האהובים עלינו החלו לאכזב. נכון שתמיד היו לנו פה ושם בעיות, אבל תמיד גם ידענו שבבסיס אנחנו אוהבים. לאחרונה, כשתדירות האכזבות עלתה, התחלנו להרגיש את הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו, שאין ברירה אלא ללכת לייעוץ זוגי. הגענו לבנק בחיל וברעדה, התיישבנו מול ספת היועץ ושטחנו בפניו את הבעיות, כולן! סיפרנו לו על הירידה החדה במכירות הבתים בארה"ב, על הזינוק במספר דורשי דמי האבטלה, על הנפילה החדה במדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים, על נתוני התוצר החלשים לרביע הראשון בארה"ב, על החשש מבועת נדל"ן בישראל ועוד. ולא רק זאת, לא חסכנו ממנו גם את חששותינו מהשפעות נזקי הצונאמי הקטלני ביפן, מהידרדרות מצב החוב של פורטוגל, ממחיר הנפט הבעייתי ומחוסר היציבות במזרח התיכון. וחיכינו לתשובה אחת- האם לקשר בינינו לבין שוק ההון יש סיכוי, או שהגיע הזמן להיפרד?:


זה לא סתם מרגיש, מתחילת החודש ולראשונה מדצמבר 2010 אכן נרשמו יותר פרסומי מאקרו שהפתיעו לשלילה מאשר כאלה שהפתיעו לחיוב (לפי מדד הפתעות המאקרו של סיטי-בנק). למרות זאת, אין המדד הזה מצליח לאותת על כיוון המניות, אלא הוא אפילו לרוב מפגר אחריו ומציג את הירידות שחווינו בתחילת השנה. להמחשה, בספטמבר 2008, רגע לפני קריסת ליהמן ברדרס ושוק המניות איתו, הפתיעו רוב פרסומי המאקרו לחיוב. שוק המניות מצידו מסתכל בעיקר על דו"חות החברות. ולכן, כעת, כשכמעט כל החברות בארה"ב דיווחו, התמונה נראית לשוק המניות ברורה יותר – מצב החברות טוב. להמחשה,330 מבין 452 חברות מדד ה-S&P500 שדיווחו עד כה על תוצאותיהן לרבעון הראשון הפתיעו לטובה.


מי הפיל את מחירי הסחורות שלי (אולי הממשל)
בשבוע שעבר נרשמו בחלק מהסחורות, בניהן זהב, נחושת וכסף, הירידות החדות ביותר מאז שנת 1975, כשקשה היה למצוא הסבר משכנע:
איך צריך להיקבע ערך של סחורה? אם נניח בצד את תסריטי האימים של תום עידן הנפט וכו' ואת הקרטלים למיניהם, ערך סחורה צריך להיות שווה לעלות היסוד שלה, כלומר, בערך לעלות של רישיון חיפוש, עלות החיפוש, עלות הפקת הסחורה, עלויות מכירה ומרווח רווח. (בסחורות חקלאיות זה קצת שונה, גם בגלל בעיות אחסנה, אבל בטווח הארוך המחיר צריך להיות לא רחוק מסך עלויות ההפקה). גם אם הביקוש מסין נניח מזנק ב-50% ועלויות ההפקה לא השתנו אזי מחיר הסחורה לא צריך בהכרח לעלות. אלא שבסחורות רבות, ואם נתרכז במיוחד בנפט, הפקה נוספת הופכת ליקרה יותר, יש צורך בקידוחים עמוקים יותר ורחוקים יותר מהחוף, אולי גם ברישיונות יקרים יותר. נקודה אחרת שמסבירה את ההצדקה בעליית מחיר היא שחיקת ערך הכסף. מחירי הסחורות תמיד ישמרו על ערכם הריאלי לפי כוח קנייה. לכן, כל עוד נשחק הדולר בעולם וערכם של מטבעות בכלל, עשויים מחירי הסחורות להמשיך לעלות. ועדיין, כאמור, הנפילות של שבוע שעבר נראו מוזרות, גם כשהצלחנו למצוא כמה הסברים נקודתיים. הסבר חדיש מביא אנליסט בשם בראיין קלי שטוען כי הסיבה לנפילות היא הממשל האמריקאי. לא הוא לא חותר לאיזו תיאוריית קונספירציה אלא מסביר כי במהלך המשבר פעל הבנק המרכזי בארה"ב למען הזכות לשלם לבנקים המסחריים ריבית על הפיקדונות שהופקדו אצלו (מעבר ליתרות הרגולטוריות הנדרשות), אלא ששני גופים הוצאו מחוץ להטבה הזאת, סוכנויות המשכנתאות הממשלתיות, פאני מיי ופרדי מק. זה יצר לבנקים הזדמנות לארביטראז'. הם לוו את העודפים של פאני ופרדי (בריבית נמוכה) והפקידו בריבית גבוהה יותר בבנק המרכזי. בנוסף, מכיוון שחשבונאית ההפקדות הללו נחשבו כחלק ממאזני הבנקים הם יכלו כנגדו לממן עסקאות אחרות וכך יצאו לרכוש בעיקר סחורות ולעשות עסקאות Carry Trade. בסוף אפריל סגר הרגולטור את הפרצה והדרישה לביטוח הפיקדונות שונתה לסך הנכסים, מה שהביא לסגירת פוזיציות רבות בסחורות. אם כך הדבר אזי שהירידות האחרונות הן נקודתית ולא בהכרח שינוי מגמה.


האם ירידה של מחירי הסחורות תמשוך איתה גם את שוק המניות?
כשמחירי הסחורות עולים אומרים שזה מקשה על החברות ולכן נרשמות ירידות במניות, כשמחירי הסחורות יורדים, אומרים שיורדים הביקושים ולכן מחירי המניות יורדים, כלומר, כל תנודתיות במחירי הסחורות מורידה גם את המניות. התנודתיות הגבוהה במחירי הסחורות בשבוע שעבר הלחיצה את המשקיעים אפילו יותר כשמדד הפחד, ה-VIX, זינק לרמתו הגבוהה ביותר מזה שנה 18.4 נק', אך השבוע חזר לרדת לרמה של 15.9 נק'. רמה המעידה אומנם על אופטימיות, אך לא בהכרח על אופוריה. יש להבחין בין הסיבות והגורמים לעליה או ירידה במחירי הסחורות, לעיתים קרובות אותן סיבות הם הגורם הישיר לשינוי הן של מחירי הסחורות והן של מחירי המניות.



ייעול שכיר פיננסים בשיתוף
אמיר כהנוביץ
כלכלן ראשי
אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים

תחזית כלכלית עולמית אפריל 2011

איזה מביך ל-S&P היא מורידה תחזית דירוג ליפן והבורסה שם מזנקת ב-1.4% (ראו הרחבה), היא מורידה תחזית דירוג לארה"ב והתשואות על האג"ח יורדות. לא נורא, תמיד תהיה להם עבודה אצל הבנקים בדירוג אג"ח מגובה משכנתאות. העליות הבוקר ביפן הגיעו על רקע נתונים מאקרו טובים מהצפוי, בניהם מדד אמון הצרכנים בארה"ב (ראו הרחבה בנוגע למגמת העליות), אך אירופה כבר פתחה במגמה מעורבת למרות פרסום דו"חות טובים של חברות, ביניהן של יצרנית הרכבים וולוו (ראו הרחבה). הדולר נחלש היום מול רוב המטבעות המובילים בעולם (לא כולל השקל) בהמתנה דרוכה של המשקיעים למסיבת העיתונאים של הפד היום (ראו הרחבה). השקל נחלש אף יותר מהדולר וזאת למרות הותרת תחזית הדירוג של ישראל אתמול ע"י מודיס' (ראו הרחבה) ועל רקע המתנה לגל הנפקות אג"ח של האוצר היום (ראו הרחבה).
מדד הפחד, ה-VIX, ברמות נמוכות מאד, 15.6 נק', רמות שאומנם אינן מעידות בהכרח על אופוריה, אך אולי על אופטימיות לא לגמרי זהירה.

 מאקרו היום- מסיבה בפד מול כוכב נולד
בארה"ב תתקבל היום החלטת הריבית, שתישאר כמובן ללא שינוי (0.25%), אך העניין המרכזי תהיה מסיבת העיתונאים הראשונה שמארגן יו"ר הפד, ברננקי (ראו הרחבה בסקירה של אתמול). המסיבה מתחילה בשעה 21:15 שעון ישראל בול אחרי הפרסומות לכוכב נולד שישודרו בין 21:00-21:15. השאלות שאליהן יחתרו העיתונאים יהיו להבנה של מועד החזרה להעלאת ריבית וגורל תוכנית רכישות האג"ח. אני בכלל נגד השימוש במילה "מסיבה" שמשמעותה המילונית: "אירוע חברתי שאמור לשעשע ולענג את המשתתפים בו", מבחינתי מי שמתענג מצפייה בברננקי מדבר על מצב כלכלה אז יש לו בעיה. עוד יפורסמו היום נתוני הזמנות מוצרי בני קיימא, שצפוי שעלו במרץ ב-2.3% לאור נתונים על עלייה בהזמנות מטוסים ומכונות, פרסום של נתון התוצר בבריטניה והזמנות מפעלים בגוש האירו. יש למה לצפות. פיצוחים עלי.


4 סיבות להמשך העליות בשוק המניות
למרות משבר חובות באירופה, אסון ביפן, זינוק במחירי חומרי הגלם ומהומות במזרח התיכון שוקי העולם ממשיכים לשבור שיאים. איך? דו"חות מעולים! אנו כיום בעיצומה של עונת דו"חות לרבעון הראשון. נכון להיום מבין פרסמו את דו"חותיהן 179 חברות מבין 500 החברות הכלולות במדד ה-S&P500 . מתוכן 139 הפתיעו לחיוב על התחזיות המוקדמות. איך קורה שרווחי החברות ממשיכים לטפס בחדות כשגם שיעור האבטלה בארה"ב נמצא ברמות שיא? בין הסיבות:


המשבר שעבר ריסק חברות רבות, התחרות כיום נמוכה יותר מזאת שהייתה טרם המשבר, מה שמאפשר לחברות ששרדו לעלות מחירים ומצד שני להעסיק עובדים בזול יותר ובנוסף לא מאולצות להשקיע בציוד חדש. שילוב התנאים הללו מאפשר רווחים גבוהים יותר.


המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה ברוב העולם (למרות תחילת העלאות ריבית), כולל תוכניות להרחבת כמות הכסף (QE2) ריבית נמוכה מאפשרת צמיחה מהירה והתגברות על משברים.


למרות ששיעורי האבטלה גבוהים מסתבר שהצרכן האמריקאי הגיב בצורה מחמירה יותר במשבר כשצמצם צריכה מעל לנדרש, כעת כשאמון הצרכנים מתאושש (גם אתמול פורסם מדד גבוה מהצפוי עליה מ-63.4 ל-65.4) הוא לא רק חוזר לצרוך אלא גם מפצה על צריכה מצומצמת במשבר. עליית המחירים, במיוחד של סחורות, גוררת אותו להוצאות גדולות יותר והוא גם חוזר לקחת הלוואות.


צמיחה מהירה במדינות המתעוררות, שיפורים טכנולוגיים וריבוי האוכלוסייה תומכות באופן שוטף בפעילות הכלכלית וברווחי החברות. לא משהוא שייגמר מחר.


מה הסיכוי שהזינוק במחיר הכסף יציב?
מחיר הכסף (מתכת) זינק בשנה החולפת ב-126%, לעומת הזהב שטיפס רק ב-26%. חברת המחקר GFMS מצאה שהביקוש לכסף עלה בשנה האחרונה ב-40%, מה שבהחלט מסביר את העלייה במחירו. אך מי הגדיל את הביקוש? מסתבר שהביקוש התעשייתי עלה רק ב-21% כלומר חלק גדול מאד מהעלייה הייתה פשוט ביקוש ספקולנטי. הבעיה עם ספקולנטים היא שכמה מהר שהם נכנסים להשקעה ככה הם יכולים גם לצאת ממנה, ובמיוחד היום שרוב ההשקעה בכסף איננה מתבצעת באמצעות החזקה של המתכת אלא דרך מכשירים פיננסים. רבים נכנסו להשקעה בכסף כמקום מבטחים לאור המהומות במזרח התיכון, כשהזהב היה נראה כבר יקר מידי. אך בשונה מזהב יש בעולם מספיק מכרות של כסף, יו"ר GFMS אמר כי "אין שום סיבה כלכלית משכנעת מדוע זה (הראלי במחיר הכסף) קורה. זה עדיין שוק עם עודף גדול מאד". המחיר הגבוה של כסף כיום בוודאי יעודד כריה מואצת וההיצע יגדל בצורה משמעותי. עלות כרייה של אונקיית כסף עומדת כיום על 6 דולר כשמחיר של אונקיה הוא 46 דולר.



לאחר שהורידה תחזית דירוג לארה"ב S&P מתלבשת היום על יפן

S&P הורידה היום את תחזית דירוג האשראי של יפן, בעלת החוב הגדולה בעולם, ל"שלילית". הדירוג של יפן עומד כיום על AA מינוס. תחזית שלילית משמעותה שהיא עשויה להוריד לה בקרוב את הדירוג, וזאת בעקבות הערכות כי מאמצי השיקום מרעידת האדמה, הצונאמי והמשבר הגרעיני שפגעו במדינה בחודש שעבר שיוסיפו לחובות ויקשו על יכולת ההחזר שלה. בניגוד להפחתת תחזית הדירוג לארה"ב לפני כשבועיים, שהייתה באמת הזויה, לאחר שלא כללה שום מידע חדש על התחייבויות או על הכנסות, אלא בעיקר ביקורת על התנהלות. מה שגרר אז טענות רבות על S&P, ש-קלה על ההדק, ובין השאר הוצע לה, בעוקצנות, לפתוח בלוג ובו לשטוח את ההרהורים שלה. הורדת תחזית דירוג ליפן כבר נשענת על סיכוי גדול יותר לבעיות כלכליות, אך יש לזכור שהשוק רעד בעצמו ברעידת האדמה ולא חיכה עד ש-S&P תואיל בטובה לעשות את הבדיקות והחישובים שלה. כך שהתשואה על אג"ח יפנית נותרה הבוקר כמעט ללא שינוי (תשואה ל-10 שנים על 1.2%). ובכלל, המוניטין של חברות הדירוג פגוע מאד לאחר המשבר ואם הייתה קיימת חברת דירוג לחברות הדירוג הן היו כנראה כולן ב-BBB מינוס ומטה, חוץ כמובן מחברת הדירוג של חברות הדירוג עצמה שהייתה כנראה בדירוג נמוך יותר (כי אין לה מתחרים להשוואה).


הבלגאן בסוריה עולה לנו כסף – האוצר מגייס היום 1.4 מיליארד דקל
סוכנות הדירוג Moody's פרסמה אתמול עדכון שנתי לדירוג החוב של ישראל שנשאר A1 עם אופק יציב. ההחלטה נומקה בכך שהתחזקות הכלכלה הישראלית וירידת נטל החוב מתקזזים עם התגברות אי הוודאות האזורית וצפי לעלייה בהוצאות הביטחון כתוצאה מכך. ביחס למדינות עם דירוג דומה לשלנו ה- CDS הישראלי הוא יחסית גבוה (פרמיית הביטוח על האג"ח). להמחשה, באסטוניה, סלובקיה, מלטה, צ'כיה ועומן עלות ביטוח האג"ח עומדת על כ-90 נקודות בסיס, בזמן שהחוב הישראלי מבוטח ב-140 נ"ב. להערכתנו בסיכון CDS דומה אנו עשויים לזכות לדירוג גבוה יותר בשל שאר מאפייניה הטובים של הכלכלה הישראלית. משרד האוצר יוצא היום לסיבוב גיוס כסף ומנפיק היום אג"ח בטווחים שונים מ-174 יום ועד 30 שנה בסכום כולל של 1.4 מיליארד שקל. הריביות שנשלם כולנו על ההלוואות יהיו גבוהות יותר בשל ה-CDS הגבוה.



למה טבח בהודו מרוויח 3 דולר ליום ובישראל 100 דולר?
ספר, מורה, טבח, שוטר, נהג, מציל, שומר, רופא, מלצר, בנקאי ומקצועות רבים אחרים בולטים בהבדלי השכר שלהם לעומת מקביליהם במדינות עניות וזאת למרות שעבודתם מאד דומה ולעיתים זהה לחלוטין. למה מלצר שמגיש מנה מהמטבח לשולחן בהודו מרוויח 3 דולר ליום ומלצר שעושה את אותו הדבר בדיוק בישראל מרוויח 100 דולר? זאת שאלה קריטית שכל אחד צריך לשאול את עצמו כל בוקר כשהוא מתעורר ומתחשק לו להתלונן. לעומת זאת רבים שואלים למה מנהל בחברה X מרוויח פי 13 מהעובד שלו.  וושינגטון פוסט אתמול כי 59% מהאמריקאים בעד העלאת מס לעשירים. תנסו לשים מס של 70% על האלפיון העליון ל-10 שנים ותראו מה קורה. כנראה שיהיה צימצום פערים בין עשירים לעניים. בשנות ה-80 חתם הנשיא רייגן על צו שמגביל את מס ההכנסה לבעלי הכנסות גבוהות ללא יותר מ-50%, לעומת 70% שהיה קיים לפני כן, התוצאה לא הביאה לתוספת תזרים מזומנים בכלכלה או להורדת אבטלה, להיפך המליונרים נעשו בליונרים ומעמד הביניים נשחק יותר. משפחה ממוצעת שבה רק בן זוג אחד (הבעל) עבד והצליח לפרנס משפחה מלאה בכבוד כבר לא יכלה יותר וגם הבן זוג השני (האישה) נאלצה לעזור בפרנסת המשפחה. אם המגמה הזו תמשך כנראה שגם הילדים יאלצו לעזור בפרנסת המשפחה. כנראה שאם תנסו לשים מס של 70% על האלפיון העליון ל-10 שנים הביליונרים והמיליונרים יכניסו יותר כסף לממשל ופערי המעמדות הקיצוניים יתחילו להצטמצם.

לא כל מי שתומך בהעלאת מסים לעשירים הוא קומוניסט, אלא הוא פשוט לא רוצה שהמדינה שלו תהפוך לאוליגרכיה.

ייעול שכיר פיננסים בשיתוף
אמיר כהנוביץ כלכלן ראשי
כלל-פיננסים

ברצוננו לאחל לכם פסח שמח.

10.4.2011 ו' ניסן תשע"א


שלום רב,
ברצוננו לאחל לכם פסח שמח.
משרדינו יהיה סגור מיום שני ה-18 באפריל ועד ה-25 באפריל.
נשוב לעבודה ביום שלישי ה-26 באפריל.
בברכת חג אביב שמח,

גורדון רודן וצוות המשרד
ייעול שכיר בע"מ

Dear colleague,

We would like to wish you a Happy Pesach.

Our office will be closed during Pesach from the 18th of April till the 25th of April. We will be open from Tuesday the 26th of April.

Best regards,
Rodan Gordon and Yeul Sachir Staff

http://www.yeuls.co.il/